השתלת שיניים

בשלב מסוים של החיים אנו מאבדים שיניים מכמה סיבות. מה עלינו לעשות? לחיות עם פגמים דנטליים, תותבות שקשה לתקן, לפגוע בשיניים שכנות, לבצע מבנה גשר או לפנות להשתלות שיניים?

לאחר איבוד שן אחת או כמה שיניים השתלת שיניים היא הפתרון האידיאלי, שכן אפשר לשחזר פגם בשורת השיניים, השיניים הסמוכות אינן נפגעות והמטופלים אינם צריכים להשתמש בתותבת ולחיות באי נוחות מתמדת.

לאחר השתלת שיניים מחזירים את האסתטיקה, הצורה והתפקוד של שורת השיניים, ואפשר להמשיך לחיות ללא כל אי נוחות.

השתלות שיניים חוללו מהפכה ברפואת השיניים המודרנית הודות לטכנולוגיות מתקדמות. בטיפול מסוג זה אנו משתילים שורשים מלאכותיים בחלל המכתשית של הלסת העליונה או התחתונה לשיקום השיניים בעזרת רפואת שיניים אורטופדית, הקמת כתרים מלאכותיים על תומכים שנוצרו באופן מלאכותי.

שיניים סמוכות אינן מטופלות בתהליך השתלת שיניים חסרות. במקרה של אדנטיה מלאה (כלומר היעדר מוחלט של שיניים) אפשר להציע למטופלים תותבות באמצעות שתלים דנטליים העשויים הן ממבנים בלתי ניתנים להסרה והן ממבנים הניתנים להסרה. חשוב לציין כי מבנים נשלפים של שתלים נבדלים מסוגים אחרים של מבנים נשלפים בהיותם יציבים יותר, והמטופלים אוכלים ומדברים בביטחון, בלי לחשוש שהמבנה הנשלף יזוז ויגרום לבעיות.

לפני השתלת שיניים יש להגיע לרופא לבדיקה מקדימה ולאבחון, ובכלל זה ביוטייפ חניכיים, קו חיוך, לוקליזציה של הפגם, שורת שיניים, סימטריה של הפנים וכו'. כמו כן נבצע אבחון בקרני רנטגן: רנטגן דנטלי, רדיוויזיוגרפיה, אורטופנטומוגרפיה והכי חשוב טומוגרפיה ממוחשבת של קונוס או בדיקת תלת־ממד.

​

ישנן 3 גישות עיקריות להשתלות:

השיטה הראשונה - בהשתלת שתל צריכה הלסת העליונה להמתין 6 חודשים והלסת התחתונה 4 חודשים עד לשילוב עם העצם. לאחר מכן, יגיע השלב השני של הטיפול שבו תבוצע התקנה של שרוול גומי סביב השתל. יש עולם אנטומי־ביולוגי שלם סביב השן, אבל סביב השתל – יש רק השרוול שיצר הרופא. בממוצע, כעבור 45-14 ימים (מספר הימים תלוי במצב הקליני והביוטיפ של החניכיים), עושים מבנה אורטופדי, כלומר מותקנים כתרים מלאכותיים על השתלים.

השיטה השנייה – השתלה מיידית, כלומר התקנת השתל מייד לאחר עקירת השן. לא תמיד יהיה אפשר להשתמש בשיטה הזאת מסיבות קליניות. השיטה הזאת חוסכת כ־8-6 שבועות בתהליך הטיפול,

השיטה השלישית – העמסה מיידית המורכבת מהתקנת כתרים זמניים מלאכותיים על שתל שהושתל לאחרונה. השיטה הזאת מעניקה למטופלים נוחות מסוימת, שכן הם אינם נדרשים להישאר בלי שיניים במהלך הטיפול. עם זאת, יש לציין שהשימוש בשיטה הזאת אינו מתאים בכל המקרים.

אומנם החומר הנדרש להשתלות שיניים הוא בעיקר טיטניום, אבל ישנם שתלים מחומרים אחרים. בכל מקרה החומר הפופולרי והמתאים ביותר הוא טיטניום.

​

סיבוכים אפשריים של השתלת שיניים:

הסיבוך החמור ביותר הוא ריקבון עקב אי החלמתה של רקמת העצם סביב השתל.

שתלים חשופים לאותן המחלות בדיוק הפוגעות בשיניים, כגון דלקת חניכיים שיכולה להתפתח עם השן, דלקת רירית עם השתל, ואז פרי-אימפלנטיטיס יכולה להיות מחלה הדומה לפריודונטיטיס. לכן, אחת ל־6 חודשים כל המטופלים שעברו השתלת שיניים חייבים לבקר אצל הרופא לבדיקת מעקב.

​

שיקום לאחר השתלה:

תהליך השיקום הוא בדרך כלל עדין למדי. ייתכן כאב קטן לאחר ניתוח שיהיה אפשר לטפל בו בכל משכך כאבים, צפויות גם נפיחות וחבלות קטנות על פני עור הפנים, אך אם השתלים פוגעים מאוד במטופלים ייתכן שהם יידרשו לחזור על השתלת השיניים כעבור כ־6 שבועות.

​

טיפול שיניים לאחר השתלות:

ראשית, על המטופלים לפעול בהתאם להנחיות הרופא. ביום הראשון בלבד לאחר ההשתלה רצוי לשים כריות קרות על פני העור באזורי השתל כדי שלא תתפתח נפיחות חזקה. ביום השני יש צורך בשטיפה היגיינית של הפה. כמו כן, יש צורך להגיע לרופא החניכיים אחת ל־6 חודשים כדי לבצע היגיינה מקצועית.

​

אורך חיים של השתל:

שתל שעשוי מטיטניום מחזיק מעמד זמן רב, אך הדבר החשוב כאן הוא כמה זמן מחזיקה העצם סביב השתל ודבר זה תלוי בגורמים רבים. בריאות נאותה, שמירה על כללי היגיינה ומעקב שוטף יסייעו לשתלים להחזיק מעמד לכל החיים.